טיפול בפוביות בשילוב מציאות מדומה
מהי פוביה?
פוביה היא בעצם סוג של חרדה. היא פחד מוגזם ולא הגיוני מפני אובייקט, חיה, סיטואציה או אירוע מסוים. פחד זה נחשב לנפוץ מאוד וכ 16% מהאוכלוסייה יחוו פוביות במהלך החיים, הן מבוגרים והן ילדים. הפוביות השכיחות ביותר הן:
פוביות מבעלי חיים – למשל פחד מכלבים, עכבישים, ג'וקים, ציפורים ועוד.
פוביות מדם ומחטים – פחד מדם, מהליכים רפואיים (זריקה, עירוי, בדיקת דם) ומפציעות.
פוביות הקשורות למצבים או אירועים: פחד גבהים, ממעליות, מטיסות, ממים, וגם:
קלסטרופוביה – פחד ממקומות צפופים וסגורים (מכוניות, מעליות, מנהרות) בו אדם מפחד להיות במצב ממנו הוא אינו יכול לברוח. פחד זה כולל פעמים רבות גם פחד מתחושת חנק אשר חללים קטנים עלולים לגרום.
אגורפוביה – פחד ממרחבים פתוחים, מקומות ציבוריים ומקומות והומי אדם (הופעות, חנויות, הפגנות וכדומה). פוביה זו קשורה לפחד להיות במקומות בהם יהיה קושי להינצל או לקבל עזרה רפואית במקרה הצורך, ולכן גם פחד להיות לבד במקומות מסוימים מאפיין את הפוביה הזו.
הסובלים מקלסטרופוביה ואגורפוביה לרוב חווים גם התקפי חרדה בהימצאות במצבים מעוררי חרדה, ופעמים רבות הפחד מהתקף החרדה נקשר בפחד ממצבים אלו ומחוסר היכולת לנשום, לברוח או קבל סיוע רפואי במקרה של התקף חרדה.
איך מזהים פוביה?
במצב בו אדם עם פוביה נחשף לגורם שמעורר בו חרדה, הוא לרוב יגיב לכך בכמה היבטים:
בהיבט הרגשי: יחוש פחד רב, בהלה ותחושת חוסר אונים.
בהיבט הגופני: יחוש סימפטומים של חרדה כגון דופק מואץ, הזעה, רעד וסחרחורת. תגובות אלו עשויות לגרום לו להרגיש שהוא חווה התקף לב.
בהיבט ההתנהגותי: התגובה השכיחה ביותר היא הימנעות. הימנעות מגורם הפוביה מתרחשת לרוב גם לפני האירוע מעורר החרדה וגם במהלכו. כך למשל, אדם עשוי לתכנן ללכת בדרך ארוכה יותר כדי להימנע מלעבור ליד חצר עם כלב, או לשנות מסלול אם יראה פתאום כלב בהמשך הרחוב. תגובת ההימנעות נועדה "לשמור" על האדם מפי הגורם המפחיד, אך בפועל ההימנעות משמרת את הפוביה ונוטה להתרחב לתחומים רבים בחיים. כך אדם יכול למצוא עצמו נמנע מיותר ויותר מצבים, אירועים ומקומות וחווה פגיעה משמעותית באיכות החיים.
איך מטפלים בפוביה?
שיטת הטיפול המבוססת והיעילה ביותר לטיפול בפוביה היא "טיפול בחשיפה", בה המטופל נחשף למצב או לגורם מעורר החרדה (למשל, לעכביש או לשימוש במעלית). הטכניקה הזו נכללת תחת גישת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי - CBT.
בחלקה הראשון היא כוללת זיהוי ואיתגור של המחשבות סביב המצב או הגורם המפחיד וזיהוי ההימנעויות שהאדם סיגל לעצמו. בחלקה השני, המטופל נחשף למצב המפחיד באופן הדרגתי ומבוקר, במסגרת תוכנית שנבנית ביחד עם המטפל, ולומד להתמודד עם החרדה. חשוב לציין כי החשיפות נעשות אך ורק לפי בחירת והסכמת המטופל ובתכנון מראש, וביכולתו להפסיק אותן בכל רגע שיבחר.
סרטון
הסרטון הזה מסביר ומרחיב מעט על הנושא של פוביות: מהן, הגורמים להן, הסימפטומים והטיפול בהן
איך מתחילים?
לשיחת ייעוץ ללא עלות או לתיאום פגישה
צרו איתי קשר
או, שלחו לי הודעה ואחזור אליכם בהקדם
מה זה חשיפה במציאות מדומה?
פעמים רבות אני מוצא שמטופלים עם פוביות עוצמתיות, שפיתחו הימנעויות רבות ומשמעותיות, מתקשים להתחיל חשיפה ישירה לגורם החרדה. בנוסף, חלק מהמצבים מעוררי החרדה אינם תמיד זמינים בפגישות בקליניקה (זריקות למשל). סביבת המציאות המדומה מאפשרת לי לחשוף אותם למצבים ולאירועים הנפוצים ביותר בפוביות. למשל: עלייה במעלית, עמידה על גג של בניין, טיסה, מפגש עם כלב נובח, קרבה לעכבישים או ג'וקים, קבלת זריקה במרפאה ועוד. החשיפה במציאות המדומה מהווה למעשה את המדרגות הראשונות בדרך לחשיפה לגורם המפחיד באופן ישיר, ומאפשרת למטופל להתמודד כאשר הוא כבר מנוסה בניהול החרדה ובכלים להרגעה עצמית. כלומר, הטיפול בפוביה לא נשאר רק בעולם הוירטואלי אלא כולל גם חשיפה והתמודדות במציאות.
כלי נוסף למדידת החרדה - ביופידבק.
בזמן החשיפה במציאות המדומה המטופל מחובר לחיישני אצבע קטנים שמודדים באופן מדויק שינויים במדדים גופניים כגון קצב הלב וקצב הנשימה (Biofeedback). כיוון שהמדדים האלו מושפעים מאוד מרמת החרדה, הם מאפשרים למטופל לעקוב אחר התמודדותו עם מצבים מפחידים בזמן אמת. המשוב המיידי מאפשר גם למידה ואימון של טכניקות לשליטה וויסות גופני לפני ביצוע החשיפות, בהן המטופל משתמש בזמן החשיפה וגם בשגרת החיים.
