top of page

חרדה חברתית

חרדה חברתית

רובנו נודה שאנחנו מתביישים לפעמים או חוששים מדיבור בפני קהל – ככל שהקהל רב יותר, כך הפחד גדול יותר. כמו כן, זה לא בלתי רגיל להרגיש מוזר כשמדברים עם אנשים לא מוכרים (או לא מעניינים). אבל, עבור חלק לא קטן מהאנשים, המצבים האלה נתפסים כמביכים באופן קיצוני.

הפרעת חרדה חברתית מאובחנת כשהפחד מפני ביקורת או דחייה מצד אחרים הופך לכרוני, מתיש ומגביל. אנשים עם חרדה זו רואים עצמם כחסרי יכולת ונחותים, ורואים אחרים כשיפוטיים ועוינים. הם מאמינים שהם יידחו כשאחרים יראו כמה הם חרדים או מוזרים, או כשישמעו את הדברים המשעממים או הטיפשיים כביכול שהם אומרים.

עבור רובנו קבלת ביקורת היא דבר לא נעים שקורה מדי פעם בחיינו. הסובלים מחרדה חברתית מאמינים שהם יחטפו ביקורת או יידחו כמעט בכל פעם שהם בסביבת אנשים אחרים. הם גם מאמינים שיש לביקורת מחיר אישי כבד – אם אחרים מבקרים אותי, אז אני כישלון.

חרדה חברתית מכתיבה איזה קורסים אפשר לקחת (כאלה שלא דורשים דיבור מול הכתה), באיזה עבודות אפשר לעבוד (כאלו שאפשר לעשות לבד, ורצוי מהבית), איזה תחביבים אפשר לפתח (יחידניים), ומי מתאים כבן זוג לחיים (כאלה שלא מצפים למישהו שיתלווה אליהם למסיבות ואירועים פרטיים ושל העבודה).

ללא תחושת עצמי יציבה (מי אני) וקבלה עצמית (אני ראוי, אפילו עם כל החולשות שלי) קשה מאוד לבטא את הרצונות והצרכים שלנו בפני אחרים. לכן, מערכות יחסים לא מספקות עם בני זוג או חברים שתלטניים הן דבר שכיח אצל אנשים עם חרדה חברתית. עקב כך, מתפתחים פעמים רבות גם ביטחון עצמי נמוך, בידוד  חברתי ודיכאון.

העידן הדיגיטלי הופך את חייהם של אנשים עם חרדה חברתית לקלים יותר, במידה מסוימת. יום עבודה מלא יכול להיעשות מהבית דרך האינטרנט, ומבלי לפגוש אף אדם אחר. הרשתות החברתיות יוצרות אשליה של חברות במרחק כמה קליקים. אבל הצורך המאוד אנושי בקשר אמיתי נשאר לא מסופק.

מה הסימפטומים?

הזעה, הסמקה, דפיקות לב, רעד ודחף לברוח הם סימפטומים נפוצים של חרדה חברתית. אנשים עם חרדה זו נהיים מודעים מאוד לעצמם ומדמיינים שאחרים יכולים לראות בקלות את כל סימני החרדה האלה. כתוצאה מכך, הם צופים שאחרים ישפטו אותם כחלשים וחסרי יכולת.

הימנעות היא האסטרטגיה הכי פופולרית להתמודדות עם חרדה חברתית. היא מונעת את האפשרות של קבלת ביקורת אבל גם לא מאפשרת לאלו החרדים חברתית לגלות שקבלת ביקורת מצד אחרים היא הרבה פחות שכיחה (ופחות טראומתית) ממה שהם חושבים.

כשלא ניתן להימנע ממצבים חברתיים, אנשים עם חרדה חברתית נסמכים על דרכים עדינות יותר למנוע ביקורת, כגון: שימוש באלכוהול כמרגיע, ביצוע חזרות על שיחות בראש, או פשוט להיות בשקט לאורך המפגש. עם זאת, דווקא השיטות האלה עלולות להוביל לתוצאה לא רצויה ולגרום לשיפוט וביקורת שאותן הם ניסו למנוע.

כמה נפוצה חרדה חברתית?

בארצות הברית נמצא שבין 7-8% מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית, ילדים ומבוגרים. זה בערך 1 מכל 12 אנשים. למרות זאת, אלו הסובלים מכך לרוב מאמנים שהם היחידים. הבושה מונעת מהם לדבר על הפחדים שלהם, וכך מתחזקת בהם התחושה שרק הם מתמודדים עם זה.

חרדה חברתית מתפתחת לרוב בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת, אך רבים מעידים על עצמם שהיו ביישנים לאורך כל החיים. חצי מהסובלים מכך מציינים שחוו חרדות במצבים חברתיים במידה משמעותית ומגבילה לפני גיל 13.

חרדה חברתית נפוצה יותר בקרב נשים מאשר גברים, אבל באופן מפתיע אחוז הפונים לטיפול זהה בין המינים. ההנחה היא שהציפייה התרבותית מגברים להיות דומיננטיים ואסרטיביים מניעה יותר גברים לפנות לטיפול, באופן יחסי.

מה גורם לחרדה חברתית?

חרדה חברתית ככל הנראה נובעת משילוב של תורשה וגורמים סביבתיים. מחקרים הראו שלגנים יש תפקיד בקיומן של הפרעות חרדה, כך שבני משפחה וקרובים של אלו הסובלים מחרדה הם בעלי סיכויים גבוהים יותר לחוות חרדה בעצמם.

גם לטמפרמנט (כלומר למזג או לאופי) שלנו יש חשיבות. לילדים ביישנים מאוד יש סיכוי גבוה יותר לפתח חרדה חברתית בהמשך החיים, למרות שמרבית הילדים מתגברים על ביישנות בתוך תהליך ההתבגרות.

אנשים רבים עם חרדה חברתית זוכרים "טראומות חברתיות" שחוו בשלבים המוקדמים של החיים, כגון:  בריונות, התעללות, או חוויה של השפלה במקרים של דיבור בפני הכתה או חברים בבית הספר. לעיתים, זיכרונות כאלה מגבירים את הרגישות החברתית בהמשך החיים.

הורים ביקורתיים או פרפקציוניסטים מאוד עלולים להציב ציפיות חברתיות גבוהות שילדם אינו מסוגל לעמוד בהן. חרדה חברתית מתפתחת כשהילד מניח שהוא לא יצליח לעמוד בציפיות של אף אחד.

מה אפשר לעשות כדי להתגבר על חרדה חברתית?

חרדה זו יכולה להתקבע מאוד ללא טיפול, כך שחשוב לחפש עזרה בשלב מוקדם ככל האפשר. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא הטיפול הפסיכולוגי עם התמיכה המחקרית הרבה ביותר ליעילותו לטיפול בחרדה זו. טיפול CBT כולל זיהוי ואתגור של מחשבות ודימוי עצמי שליליים על ידי התמודדות הדרגתית עם המצבים החברתיים המאיימים. כשהאיום החברתי נחלש בזמן הטיפול, כך גם נחלשים הסימפטומים הגופניים של החרדה.

טיפול CBT הוא יעיל ומועבר גם באופן פרטני, וגם בקבוצות (למשל, הקבוצות של "מים שקטים" - עמותה להתמודדות עם חרדה חברתית). טיפולים אלו אינם סותרים, להפך, רבים מעדיפים לשלב טיפול פרטני במקביל לעבודה בקבוצה.

בגרפיטי שפעם נתקלתי בו היה כתוב "היה אכפת לך הרבה פחות מה אחרים חושבים עליך, אם היית יודע כמה מעט הם עושים זאת". זוהי בעצם המהות של מה שאנשים עם חרדה חברתית צריכים לגלות. אנשים לרוב עסוקים מדי בעצמם כדי להקדיש זמן רב לשפוט אחרים.

התמודדות יעילה עם חרדה חברתית פותחת עולם שלם של אפשרויות לחוות את החיים ולעסוק במה שבאמת חשוב ובעל ערך בלי פחד מוגזם מדחייה. המטרה היא לא להיות האדם הכי חברותי או ידידותי במסיבה. המטרה היא ללכת למסיבה, אם זה מה שרוצים, בלי להצטרך להתחבא בפינה.

bottom of page