• Google+ Social Icon
  • YouTube Social  Icon

עומרי שדה | פסיכולוג בתל אביב © כל הזכויות שמורות

פחד וחרדה הן תגובות טבעיות לאירועים או דברים מפחידים. יש להן גם את הפוטנציאל לעזור לנו להישאר מוגנים במצבים מסוכנים. עם זאת, כשהפחד או החרדה מתגברים ומציפים, אנחנו חווים פאניקה.

התגובות הגופניות לפאניקה הן תוצאה של פרץ אדרנלין שמשתחרר למחזור הדם שלנו, שמיועד לעזור לנו להישאר ולהילחם, או לברוח.

אם אתם חווים את הסימפטומים של פאניקה בלי סיבה ברורה לכך, יתכן שאתם חווים התקף פאניקה. אם אתם מרגישים לפעמים בהלה או חרדה גבוהה ולא מבינים למה, אולי המאמר הבא על הפרעת פאניקה והתקפי פאניקה יוכל לעזור לכם.

מה זו הפרעת פאניקה?

הפרעת פאניקה (Panic Disorder) קיימת כשאדם חווה התקפי פאניקה חוזרים ונשנים הכוללים פחד מהתקפי פאניקה נוספים, מאיבוד שליטה, מהתקף לב או פחד להשתגע. התקף פאניקה הוא התקף פתאומי של חרדה או פחד במצבים או סיטואציות בהם אנשים לרוב לא חווים פחד, והוא מלווה בסימפטומים גופניים של עוררות ודריכות. התקפים האלה מתחילים בפתאומיות, גורמים למצוקה רבה, ונמשכים מספר דקות (לעולם לא שעות). פעמים רבות ההתקפים מלווים בדאגה מתמדת מהתקפים נוספים, גם בשל החוויה הלא נעימה של ההתקף וגם בגלל שהאדם מאמין שחומרת החרדה הנחווית עלולה להוביל לפגיעה נפשית או גופנית.

התקפי פאניקה מובילים לעיתים להימנעות אגורפובית ממצבים שבהם יהיה קשה או מביך להיחלץ, כמו: מקומות צפופים, אולמות, מעליות, כלי רכב ועוד, או ממצבים שבהם עזרה לא תהיה זמינה במידה ויקרה התקף נוסף כמו: מקומות מבודדים או רחוקים, מקומות לא נגישים, טבע.

כ 35-50% מהמבוגרים יחוו לפחות התקף פאניקה אחד בחייהם, ו 6.8% מהמבוגרים יחוו התקפי פאניקה בתדירות רבה שתיחשב כ"הפרעת פאניקה" בנקודה מסוימת בחייהם. ההפרעה נפוצה יותר בקרב נשים, מתחילה לרוב באמצע שנות ה-20, והתקף הפאניקה הראשון לרוב יופיע בשנות העשרה המאוחרות. אם ההפרעה אינה מטופלת, התקפי פאניקה יכולים להתרחש מספר פעמים בשבוע או אפילו באופן יומיומי. כמו כן, ההתקפים עשויים להימשך בין מספר שבועות למספר שנים. במסגרת הזמן הזה יכולות להיות תקופות של נסיגה מלאה או חלקית, בהן אין התקפי חרדה או רק התקפים מתונים עם מעט סימפטומים.

טיפול בהפרעת פאניקה יכול לכלול התערבויות הסברתיות, קוגניטיביות והתנהגותיות, וגם טיפול תרופתי. עבור מטופלים בעלי מוטיבציה מספקת לטיפול, ישנו צפי טוב להקלה בסימפטומים. תוצאה חיובית של הטיפול תלויה בין השאר במחויבות של האדם להתאמן על הטכניקות ההתנהגותיות והקוגניטיביות לשליטה על הפאניקה.

 

מה הסימנים להפרעת פאניקה?

התקפי פאניקה חוזרים ונשנים הם סימן לקיומה של הפרעת פאניקה. התקפי פאניקה הם פרקי זמן קצרים של פחד או חרדה עוצמתיים, בהם לפחות 4 מהסימפטומים האלו מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך 10 דקות:

  • דופק גבוה

  • הזעה

  • רעידות

  • קוצר נשימה

  • כאבים בחזה

  • בחילה או כאבי בטן

  • סחרחורת, חוסר יציבות או הרגשת חולשה

  • חוסר תחושה או תחושות עקצוץ בגוף

  • הרגשה לא מציאותית או של ניתוק מעצמי

  • פחד מאיבוד שליטה או שיגעון

  • פחד ממוות

אם תשימו לב, שני הסימפטומים האחרונים שונים מהשאר בכך שהם מתייחסים לפחדים ולא לתחושות גופניות. אחד הדברים המפחידים ביותר בהתקפי פאניקה הוא שהאדם לא יודע למה הם קורים. בגלל שלא נראה שיש סיבה כלשהי לסימפטומים הגופניים העוצמתיים האלה, מרבית האנשים מסיקים מהם שהם עומדים לחטוף התקף לב, לאבד שליטה, להשתגע או למות.

במילים אחרות, הם מפרשים את הסימפטומים כסימן לכך שמשהו מסוכן ונוראי קורה. הפרשנות הזו בעייתית מכיוון שהיא מחזקת את מעגל הפאניקה, באופן לא מכוון.

 

מה הגורמים להפרעת פאניקה?

למרות שהגורמים המדויקים להפרעת פאניקה עדיין אינם מובנים לגמרי, מחקרים הראו ששילוב של גורמים ביולוגיים וסביבתיים עשויים להיות קשורים להפרעה. הגורמים האלה כוללים:

היסטוריה משפחתית (גנטיקה): נמצא שהפרעת פאניקה עוברת בין דורות במשפחה. היא יכולה לעבור לאדם מסוים מאחד ההורים או משניהם, כמו צבע שיער וצבע עיניים.

כשלים ביולוגיים: הפרעת פאניקה יכולה להיות קשורה לבעיות בחלקים מסוימים במוח או במערכת העצבים, או להפרעות גופניות אחרות (למשל, פעילות יתר של בלוטת התריס).

שימוש בחומרים: שימוש בסמים ואלכוהול יכול לתרום להתפתחות של הפרעת פאניקה.

אירועי חיים מלחיצים: אירועים מלחיצים או שינויים גדולים בחיים, כמו מעבר מקום מגורים, התגייסות לצבא, או מוות של אדם קרוב, יכולים לעורר הפרעת פאניקה.

בדיקה רפואית יכולה לקבוע אם התקפי החרדה נגרמים כתוצאה מבעיה גופנית או מפעילות לא סדירה של הגוף. פעמים רבות, אנשים שסובלים מהפרעת פאניקה מתחילים את תהליך המודעות שלהם להפרעה דרך בדיקות רפואיות, לרוב של הלב, כיוון שהחשד הראשוני שלהם הוא שההתקף נגרם כתוצאה מבעיה לבבית או סכנה רפואית כלשהי. במצבים אלה, הגורם הרפואי נשלל בשלב הראשון וברור יותר שמדובר בקושי נפשי ולא גופני.

התקפי פאניקה יכולים גם להתרחש כחלק מהפרעות חרדה אחרות, כמו חרדה חברתית (למשל, במצב של דיבור מול קהל) או פוביה. בהפרעות האלו, התקפי הפאניקה הם צפויים ומתרחשים כתגובה לגורם או למצב המפחיד.

 

מה המנגנון של הפרעת פאניקה?

הרבה תהליכים שונים בגוף האדם מתרחשים באופן אוטומטי, מבלי שנצטרך לחשוב עליהם, כמו נשימה. כשאנחנו מתאמנים השרירים בגוף שלנו צריכים יותר חמצן אז אנחנו מתחילים לנשום מהר יותר, אבל אנחנו לא בוחרים לעשות את זה, זה קורה מעצמו.

תהליך אוטומטי אחר נוסף בגוף נקרא תגובת "הילחם או ברח" (Fight or flight). זהו מנגנון בטיחות מובנה, שמאפשר לנו להגיב במהירות רבה כשאנחנו מאוימים או בסכנה. בגלל שמבחינה היסטורית רוב הגורמים שאיימו על בני האדם היו פיזיים התגובה הזו מיועדת לעזור לנו להילחם בחיה טורפת, או לברוח ממצב מסוכן (אסון טבע).

כשתגובת ה"הילחם או ברח" שלנו מופעלת, הגוף שלנו משחרר אדרנלין, שבתורו גורם למספר שינויים בגוף, האצה של קצב הלב והנשימה, וכיווץ השרירים, כדי להיות מוכנים לפעולה. אנחנו גם מתחילים להזיע, ובכך לקרר את גוף שנכנס לפעילות יתר, וגם עולה בנו דחף חזק לברוח.

התגובות הגופניות האלו היו יעילות אם אם היינו באמת צריכים לרוץ או להילחם, אבל ברוב המקרים בימינו אלו לא תגובות מתאימות. כתוצאה מכך, כל החמצן העודף שנכנס לגוף יכול לגרום לנו להרגיש סחרחורת או אפילו בחילה. הידיים והרגליים עשויות לרעוד, וחלק מהשרירים עשויים להיתפס כתוצאה מכיווץ שנמשך זמן רב מדי. הסימפטומים האלה נשמעים מוכרים?

אם הם נשמעו לכם כמו סימפטומים של התקף חרדה, אתם צודקים. התקף חרדה קורה כשתגובת ה"הילחם או ברח" שלנו מופעלת במצב שבו היא לא בהכרח נחוצה לנו. חשוב לדעת שהסימפטומים האלה לא מזיקים לנו, אלא הם תוצאה של המוח והגוף שלנו שמנסים להגן עלינו מסכנה.

לחצו לקריאת חלקו השני של המאמר

חלק ב' - איך מתמודדים ומטפלים בהפרעת פאניקה?