top of page

טיפול במתבגרים

גיל ההתבגרות היא תקופה מאתגרת ומשמעותית עבור המתבגר והוריו. ההתבגרות מביאה איתה שינויים רבים – גופניים, רגשיים, חברתיים ועוד. אלו מהווים רק חלק מהמשימה הגדולה של גיבוש זהות עצמאית ונפרדות. גיל זה כולל קונפליקטים וסתירות עבור המתבגר, בין הציפייה של סביבתו ושלו מעצמו לפתח את החלקים הבוגרים, ובין החלקים שעדיין לא הבשילו. הפער הזה דורש מהמתבגר להשקיע מאמצים רבים כדי לעמוד בציפיות ויכול להיות לעיתים מתסכל ולא פשוט. התמיכה והעזרה מההורים שהייתה ברורה יותר במערכת היחסים בגילאים צעירים יותר, מורגשת למתבגר כפחות נגישה בדיוק בגלל הצורך לפתח את עצמאותו. גם עבור ההורים המשימה אינה פשוטה, שכן עליהם מצד אחד לאפשר ולתמוך בתהליך התפתחות הזהות והנפרדות, ומצד שני להמשיך להחזיק מסגרת שומרת ויציבה עבור המתבגר.

גורמי הלחץ בגיל ההתבגרות נובעים מהתחומים השונים בחייו וכוללים, בין השאר: השתלבות ומציאת המקום החברתי, עמידה בדרישות החינוכיות שהופכות מורכבות יותר, הגדרת המקום במשפחה ומול ההורים ורכישת זכויות וחובות חדשות, יצירה של קשרים זוגיים ראשוניים, ואחרים. המתבגר נדרש לנווט את דרכו בין כל אלו. קשיים בהתמודדות עם המשימות הללו עשויים לבוא לידי ביטוי בחרדות (חרדת בחינות, חרדה חברתית), במצב רוח ירוד, עצבות או דיכאון, בנטייה להסתגר ולהתבודד, ובכעסים.

הטיפול במתבגרים אף הוא מורכב כיוון שראשית על המתבגר לרצות או להסכים להגיע לטיפול. עם זאת, לאחר שלב זה, המתבגר יכול להשתמש בטיפול כמרחב בטוח ונפרד ומההורים (במידה מסוימת) בו הוא יכול לשתף בקשיים, בשאלות ובלבטים שעימם הוא מתמודד. בשל כך, אני מאמין ביצירת קשר בטוח ובגובה העיניים כבסיס שיאפשר למתבגר להיפתח ולהיעזר בטיפול. הקשר הטיפולי הוא למעשה חלק מאותה מסגרת יציבה שמאפשרת עבודה על נושאים מאתגרים ורגשות כואבים, לצד היותה שומרת ובטוחה עבור המתבגר.

טיפול במתבגרים, כמו טיפול בילדים, יכלול פגישות נפרדות עם ההורים. המטרות של פגישות אלו הן להסביר ולשקף את הקשיים של המתבגר, שאינם תמיד כפי שהם נראים, לעזור להורים להבין את מערכת היחסים המשפחתית והאישית שלהם איתו והקשר שלה לקושי, ומתוך הבנה זו לתת כלים שיאפשרו להורים לעזור ולתמוך במתבגר.

טיפול בילדים (טיפול במשחק)

ילדים בגילאים צעירים יותר, באופן טבעי, משתמשים פחות בדיבור ישיר כדי לתקשר ולבטא את מחשבותיהם ורגשותיהם. תרפיה במשחק (Play Therapy) היא גישת טיפול המבוססת על העיקרון שהמשחק הוא הדרך הטבעית של הילד להביע את עצמו. באמצעות משחק, ילדים יכולים לבטא, או "לשחק", את הרגשות, מחשבות וקשיים שלהם בדיוק באותו האופן בו מבוגר מדבר עליהם.

הקשר שנוצר בין המטפל לילד מספק הזדמנויות לריפוי והתפתחות בכך שהוא מאפשר לילד להביע את עצמו במרחב בטוח, ומאפשר למטפל לסייע לו ולעבד את התכנים גם בתוך מסגרת שאינה נתפסת כדידקטית או חינוכית. מעבר לזיהוי הקשיים והעבודה הטיפולית עליהם, המשחק מהווה מסגרת בה הילד יכול להתנסות בהתנהגויות, כיווני חשיבה ותגובות שונות למצבי הקושי שחווה ביום יום ולהפנים אותם. החופש להביע את עצמו, להתנסות ו"לשחק" כרצונו מסייע לילד להבין את עצמו ואת עולמו ותורם להתפתחות האינטליגנציה הרגשית והחוסן הנפשי.

מעבר להיותו מסגרת לתקשר את הבעיות והקשיים עבור הילד, טיפול במשחק מחזק כישורי תקשורת, יצירתיות, פתרון בעיות, ובטחון עצמי. פעמים רבות ילדים מופנים לטיפול זה לצורך התמודדות עם חרדה, בעיות התנהגות, קשיים חברתיים, גירושי הורים, בטחון עצמי נמוך וקשיים אחרים.

bottom of page